ביום ג´ האחרון,  20.5.08, כתבנו ב"צופר" מאמר תחת הכותרת: "הרבצ"ר: ´חיללתי שבת כי אני הכהן, משוח המלחמה´." במאמר דיווחנו על חילול השבת בפרהסיא של הרבצ"ר וכתבנו, בין היתר: "ברור אפוא שמדובר במחלל שבת בפרהסיא, שפסול לכל דבר שבקדושה, אינו יכול להשלים מנין, יינו יין נסך ושחיטתו נבלה".

 מאמר מערכת נוקב היום (ה´) בעיתון "יום חדש", מאת אבישי חבר,  מגנה אף הוא את "מעשיו הבזויים" של אביחי רונצקי, הרבצ"ר, מכנה את הצדקתם על ידו כ"גיבובי שטויות", מסביר שמדובר ב"עם הארץ" ו"מחלל שבת בפרהסיה" שדינו כ"גוי גמור" וקובע שמדובר בגידול פרע נוסף של "רבנים מטעם" של תנועת המזרחי שלמען "ה´עבודה־זרה´ שלהם בדמות  ´מדינת־ישראל´, הם יעברו על כל התורה כולה בריש־גלי ללא בושת פנים".

אנו מביאים להלן את המאמר במלואו:

"חילול־שבת בפרהסיה, שדין עושהו כגוי גמור לכל דבר מעשיו הבזויים גיבובי שטויות רבנים מטעם שלמען ה"עבודה־זרה" שלהם בדמות  "מדינת־ישראל", הם יעברו על כל התורה כולה בריש־גלי ללא בושת פנים מדובר בעם־הארץ, שאף מה שמובן לילד בן 5 שנים, הוא אינו מבין.

ה"רב" הצבאי הראשי אביחי רונצקי הצטרף לחיילים לסיבוב נסיעות מבצעיות וביקורים, בערב פסח שחל להיות בשבת, ומאחר שה"רב" אינו לוחם, ואין בנוכחותו שום צורך הכרחי המתקרב למושג "פיקוח־נפש", עלתה תמיהה־רבתי בחוגי הרבנות הצבאית, על חילול השבת בפרהסיה שנעשה על־ידו וה"רב" רונצקי נדרש להבהיר את מעשיו.

וכה כתב: "עוד בימי קדם אנו פוגשים את הרב הצבאי בדמותו של  "כהן משוח מלחמה",  אותו רב, הכהן, ניצב בפני הלוחמים טרם יציאתם לקרב, ונוסך בהם רוח לחימה, ובהמשך אף יוצא עימם לשדה הקרב. משימתו העיקרית של רב היחידה היא חיזוקם של הלוחמים. חיזוק זה הינו הכרחי ונחוץ ביותר לניצחון בקרב, מפני שכידוע, ההסתערות אל מול פני האויב וחירוף הנפש אינם טבעיים לאדם, ובוודאי לא לחיילינו הצעירים. ממילא, רב המעורה היטב ביחידותיו, משתתף עימן באימונים ובתעסוקות המבצעיות, יכול לסייע מאוד להתגבר על מצוקות נפש ועל משברים המאפיינים עת שכזו".

הוא הוסיף עוד מלל רב של גיבובי שטויות ועירובי מושגים בהלכה שהוצאו מהקשרם, כדי להצדיק כביכול את מעשיו הבזויים, כדרכם של "רבנים מטעם". מכירים אנו כבר "רבנים" שלמען ה"עבודה־זרה" שלהם בדמות  "מדינת־ישראל", הם יעברו על כל התורה כולה בריש־גלי ללא בושת פנים.

הם אינם חשים כל צורך להצדיק או להסביר את מעשיהם. על כן, יש לתמוה על מה ראה אותו רב צורך לשגר איגרת לרבנות הצבאית כדי להצדיק את פשעו בחילול שבת בפרהסיה? מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, הרי כל העבירות שבתורה הותרו למען קדושת הצבא ולמען כבוד המדינה, כידוע. מה קרה הפעם? על־פי מכתב הבהרתו מסתבר כי מדובר בעם־הארץ, שאף מה שמובן לילד בן 5 שנים, הוא אינו מבין: כהן "משוח מלחמה" הוא "מפקד המלחמה"´ בלשוננו,  ולא "רב יחידה"  כהבנתו המוגבלת. יש לחוש בושה ממש על כי דברים פשוטים כאלה צריכים להיכתב.

נראה שאנשי ה"מזרחי" הרבו כל־כך להרוס את התורה ואת מצוותיה, עד שדברים ברורים ופשוטים לכל ילד, אינם מובנים עוד כלל אפילו לרבניהם. ופועל יוצא רח"ל, כי הדברים הגיעו עד כדי חילול־שבת בפרהסיה, שדין עושהו כגוי גמור לכל דבר".