ביום 30.12.09 פרסמנו ב"צופר" כתבה תחת הכותרת: "הבלוף ששמו: ´רפואה אלטרנטיבית´ ", ובו סקירה על ספר החושף את התרמית הגדולה, כאשר "השורה התחתונה של הספר היא "שרוב שיטות הרפואה האלטרנטיבית שנסקרו אינן מועילות ואף מזיקות".

היום אנו כותבים על בלוף נוסף בשרשרת זו של הטעיית הציבור, שחלקים גדולים ממנו אם לא הרוב המכריע, נופלים שבי ברשת הפרסומות המטעות ונוהים אחר תרופות אליל, המרוקנות את כיסם בלי להביא תועלת ובמקרים רבים אף מזיקות.

המגה בלוף הזה הוא: "מגה גלופלקס".

"טעם טבע", העוסקת בשיווק תוספי מזון טבעיים החלה לשווק בחודש ינואר 1998, תכשיר תחת השם "גלופלקס", והחל מחודש יולי אותה שנה, כאשר ראתה כי טוב והציבור מטומטם דיו להוציא כסף על כך, החליטו חכמי הפרסום לשווק מוצר נוסף תחת השם "מגה-גלופלקס", בטענה שעוצמת השפעתו גבוהה מזו של המוצר הראשון. אם האידיוטים משלמים כסף בשביל סתם "גלופלקס", בוודאי ישלמו כפליים עבור התוספת "מגה", הגיעו שם למסקנה, ואכן צדקו.

טעם טבע הגישה את שני הכינויים האמורים, לרישום בפנקס סימני המסחר, כאשר רישום הכינוי "גלופלקס" בפנקס בוצע ביום 7.11.00, ואילו המונח" מגה-גלופלקס" נרשם בפנקס ביום 5.2.01.

לאחר מספר שנים, בסוף 2007, החליטה "טעם-טבע אלטמן" לצאת בקמפיין אגרסיבי למותג "מגה גלופלקס", בהשקעה של כמיליון שקלים. משרד הפרסום שלמור-אבנון-עמיחי, התמנה לשטוף את מוחו של הציבור באמצעות מסע תשדירים מסיבי, בטלוויזיה, עיתונות ארצית וברדיו.

דוד גבאי, סמנכ"ל שיווק טעם-טבע אלטמן הסביר את האסטרטגיה: "הבחירה ביאיר קרני להובלת הקמפיין החדש של ´מגה גלופלקס´ הינה המשך טבעי לקמפיינים הקודמים (רינה שיינפלד, ישראל גוריון, עידו תדמור). הפרזנטורים שאנו בוחרים הינם משתמשים אמיתיים במוצר המוסרים עדות אישית מניסיונם העשיר, ממקור ראשון. הפעם יאיר קרני מוסיף גם מנסיונו האישי כמחנך לספורט ואורח חיים בריא ולא כמשתמש בלבד."

זאת "תוך המשך הסלוגן המוביל שקנה את לב הציבור: "כי לגוף אין חלקי חילוף", ושימת דגש על יאיר קרני שסיפר לציבור כיצד התכשיר הזה שימר את גופו כספורטאי הרץ מרתון לאורך השנים".

הציבור קנה בשקיקה את הפרסומות, והרווחים הגדולים הוכיחו שההשקעה בפרסום משתלמת. כך, בימים אלו, אנו מתבשרים על יציאה למסע פרסום נוסף הפעם בהשקעה של 2 מיליון שקלים.

את השיר מבצעת זמרת בשם אתי קארי, הכותבת בבלוג שלה: "כשביצעתי את הקלטת השירה לפרסומת מגה גלופלקס, לא שיערתי שהיא תהיה כל כך מושמעת...מצחיק שמכל מה שעשיתי, את זו זוכרים הכי הרבה".

זה אולי מצחיק אותה, גם את משרד הפרסום, אבל בעיקר את המשווקים, העושים הון עתק מאווילותו של הציבור. המוכרים מתחרים על פרסומים, עם "מחיר מחירון" ו"מחיר מבצע", כאשר גם ב"מבצע" מוכרים כדור אחד ביותר משקל, וההמלצה שהם נותנים היא "לקחת טבלית אחת 3 פעמים ביום עם הארוחה". בקיצור, האידיוט המצוי, הנמנה על הלקוחות הנופלים שבי ברשת הפרסום, מוציא לפחות 100 שקל בחודש על התכשיר ההזוי הזה, לשמחת המשווקים.

הפרסומים המפורטים יותר, כמו באינטרנט למשל, מלווים בטקסטים כמו זה למשל:  

"בשנת 2008 האיגוד העולמי לחקר  אוסטיאוארתטריטיס  OARSI פרסם המלצות והנחיות שמדריכות את הרופאים כיצד לטפל בנו במקרה שנחלה בדלקת מפרקים ניוונית. אחת ההמלצות היתה נטילה של  תוספי תזונה  מסוג גלוקוזאמין וכונדרואיטין סולפט". ולצד הטקסט המלומד מופיע קישור, שנועד ליצור את הרושם כאילו יש בו הפנייה היישר למאמר מדעי המאשר את הקביעה. הם כמובן מסתמכים על האמון העיוור של הקורא המטומטם, שגם אם ילחץ על הקישור ויראה שמדובר בס"ה באתר שלא עוסק באוסטיאוארתטריטיס אלא פשוט מפנה לאלפי מאמרים שונים בתחום הבריאות, שאחד מהם מדבר על מפרקים, ולחיצה על הקישור לא מובילה לשום מאמר, וממילא אם הקורא יטרח להגיע למאמר האמור, בתנאי שבכלל יש כזה, לא ימצא שם שום המלצה על "מגה גלופלקס" – הוא ייחס את זה לחוסר מיומנות בחיפוש מושכל באינטרנט ו/או לבורות רפואית שלו.

ובכן, כדי לסייע לקורא הנותן אימון עיוור במפרסמים ומוציא את מיטב כספו על תכשיר שבמקרה הטוב אינו מועיל לכלום, ובמקרה הרע יכול להזיק, טרחנו אנו להביא לו קצת מידע אמין בנושא.

"מגה גלופלקס", הוא שילוב של חומר בשם כונדרויטין עם חומר בשם גלוקוזאמין - שניהם מרכיבים טבעיים של סחוס.

כאשר מציעים דבר כזה למי שסובל מבעיה של העדר סחוס מה שקורה לאנשים בגיל מסוים, למה הדבר דומה? לאדם הסובל מבעיות בכבד שיציעו לו לאכול כבד כתרופה, או לקחת תכשיר העשוי מכבד. ברור שזו שטות מוחלטת.

אבל מאחר והקורא הממוצע לא כל כך מאמין לכתב באתר אינטרנט, מה עוד שמוחו שטוף במסע פרסום אדיר ממדים, מוכפל בעובדה שהוא כבר הוציא כספים על התכשיר ולא רוצה להודות שהוא פשוט פרייר מצוי, נביא כאן מספר דעות של אנשים האמורים להיות מלומדים יותר.

בחודש אוקטובר 2007, עונה ד"ר גיל טאובר, באתר הראשון במעלה בארץ למידע רפואי – "אינפומד" – לשאלה: "האם התכשיר מגה גלופלקס עוזר?"

"מגה גלופלקס הוא תוסף אלטרנטיבי" מסביר ד"ר טאובר – ועל רפואה אלטרנטיבית כבר כתבנו לעיל -  "וככזה, אינני יכול לומר אם הוא מועיל. במחקרים שנעשו, הוא לא הראה יעילות כלשהי. התוסף אינו חלק מהרפואה הקונבנציונלית ולכן אינני יכול לערוב ליעילותו או לבטיחותו". מסקנתו: "אני מייעץ לך לפנות לראומטולוג כאשר אתה סובל מכאב בכתף או בברך על מנת שיוכל לערוך בדיקה גופנית ובדיקות אחרות, להגיע לאבחנה ולהמליץ על טיפול מתאים".

דרך מנומסת לומר לשואל: אל תהיה פרייר ותוציא את כספך על רופאי אליל. לך לרופא.

קצת קודם לכן, בחודש אפריל 2007, מתפרסם במדיה על מחקר חדש שנערך בשוייץ ופורסם בגליון האחרון של כתב העת הרפואי היוקרתי  Annals of Internal Medicine.

מהמחקר עולה כי המרכיב כונדרוטין, המצוי במוצרים כמו מגה גלופלקס, אינו עוזר כלל לבעיות מפרקים. בניגוד מוחלט לטענת המשווקים. וכאן מדובר במחקר אמיתי. לא בקישור שאינו מוביל לשום מקום.

ביולי 2008, כותבת פרופ´ איש שלום בתשובה לשואל: "לגבי מגה גלופלקס יעילות טיפול זה בחולי אוסטיאוארטריטיס מוטלת בספק". לשון עדינה...השואל תהה גם האם יכול להיגרם לו נזק כתוצאה מן התכשיר, ועל כך ענתה: "הדבר לא נבדק במחקרים ארוכי טווח".

אז מי שרוצה להוציא סכומים נכבדים על התרופה הזו בהסתמך על התקווה שהמחקרים ארוכי הטווח לא יגלו שנגרם לו נזק – יכול לעשות כן. אנו ממליצים לתרום לכולל או לישיבה. שם התועלת מוכחת ובוודאי אין כאן נזק..

בכל אופן, את האמת הפשוטה על טיבו וטבעו של התכשיר הזה, ידעו כבר קודם לכן. בחודש מרץ 2006 הגישו ארבעה אזרחים כאן  תביעה ייצוגית כנגד יבואן מגה גלופלקס "טעם טבע אלטמן" על סך 960 מיליון שקלים, בטענה כי התוסף אינו מסייע למחלות מפרקים, וכי בשל השימוש בו הם זנחו טיפולים אחרים הקיימים בשוק, וכתוצאה מכך מצבם הבריאותי החמיר.

אחד התובעים, עו"ד יצחק חושן, סובל בעצמו מבעית מפרקים כרונית ועבר שני ניתוחים בברך ובקרסול. קודם לכן נטל במשך חצי שנה כמוסות של רופאי אליל השוטפים כאמור לעיל את מוחו של הציבור.

"אחרי שחזרתי מהניתוח היה לי הרבה זמן לחשוב", סיפר. "שמעתי את כל הג´ינגלים האלה ´כי לגוף אין חלקי חילוף´. התחלתי לחקור את זה יחד עם האורתופד גד שמואלי וגילינו שאין בזה כלום". 

"לתכשיר זהה שמופץ באמריקה", הצהיר בכתב התביעה, "מצורפת אזהרה שאומרת שהמוצר לא עבר הערכה של רשות התרופות האמריקנית, ה-FDA, ושהוא אינו אמור לאבחן, לטפל, לרפא או למנוע שום מחלה. אבל מה עשו בארץ? לא די שהן לא צירפו אזהרה דומה, אלא הגדילו לעשות ואמרו שיש הוכחות מדעיות שזה מרפא, בונה סחוסים".

ארבעת התובעים שצרכו את תכשירי האליל במשך תקופות שונות, שילמו יחדיו סכום של 17 אלף שקל. לדבריהם, הנזק כספי שנגרם הוא משני ביחס לנזק העיקרי שנגרם, שהוא הימנעות מקבלת טיפולים רפואיים אחרים, יעילים, שבחלקם אף זולים יותר.

לכתב התביעה צורף כאמור תצהיר של האורתופד ד"ר גד שמואלי, שבו הוא קובע כי "70% מהאוכלוסיה מעל גיל 65 סובלת משינויים ניווניים במפרקים - צרה שהמדע לא מצא לה פתרון. לאור זאת קמו יצרנים ומצאו פתרונות בדמות תוספים שאין להם וגם לא יכולה להיות להם כל השפעה על תאי המפרק".

לטענות אלה שותפים רופאים בכירים. "התבקשתי לעשות בדיקה בספרות המקצועית העולמית בנוגע ליעילות של החומרים גלוקוזמין וכונדרואיטין, מהם מורכב התוסף הזה, ולא מצאתי ולו מאמר אחד שממנו אפשר היה ללמוד שהחומר הזה עוזר למישהו במשהו", אומר פרופ´ מוטי רביד, יו"ר ועדת התרופות של שירותי בריאות כללית. "יתרה מכך, כשבוחנים את המנגנון הגופני שלנו מבינים שאין שום סיבה לכך שזה יועיל. תוספת של חומר יכולה להועיל כשמחלה היא פונקציה של חסר, אבל לא חסר לנו גלוקוזמין, להיפך. הגוף שלנו יודע לייצר אותו כמה שהוא רוצה. המפרק נשחק ולא יעזור לו שהחומר מסתובב בדם".

עו"ד אהרון ערן שהגיש את התביעה בשם הארבעה הסביר כי בשלב הראשון הוא מעוניין שהחברה תפסיק לשבח את המוצר במדיה; "בפרסומים מדברים בצורה מפורשת על יכולת הבניה והשיקום של הסחוסים ומניעת הרס המפרקים".

הדרישה השנייה של עו"ד אהרון התייחסה להיעדר כיתוב על המוצר המבהיר כי אין לקפסולות סגולות ריפוי, כפי שנעשה בארה"ב למשל. "יש סעיף בחוק העונשין שיכול להעמיד אותם לדין על כך. לא מדובר במוצר בעל תכונות ריפוי וטיפול ומניעת מחלות. אז שיפרסמו ברבים שאין תכונות כאלה".

חודש מאוחר יותר, באפריל 2007, קבעה המחלקה העוסקת במניעת הטעיית הציבור במשרד הבריאות, כי לא הוכחה יעילותו הרפואית של המוצר "מגה גלופלקס". חוות דעת זו הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרת התביעה האמורה.

במשרד הבריאות אומרים כי מדובר בתוסף מזון שכלל לא הוגש לקבל אישור כתרופה. בארצות הברית מחוייבים כל משווקי תוספי מזון לציין כי אין להם כל תכונות מרפאות.

כשלושה חדשים לאחר הגשת כתב התביעה, שינתה החברה המשווקת את הפרסומים. במשך שנים רבות הדגישה כי המוצרים שלה מבוססים על מחקר מדעי, והם מסייעים בשיקום הסחוס וריפוי בעיות מפרקים. אולם, בעקבות התביעה הסירה ממודעות הפרסום את הכתובית לפיה תוספי המזון מסייעים לשיקום הסחוס.

אבל תופעת הפריירים הנוהים אחרי רופאי אליל, לא ייחודית למדינה הלבנטינית שהוקמה בשנת 1948 לחופי הים התיכון. כמו כל דבר רע, גם תופעה זו הועתקה מארה"ב (את הדברים הטובים לא לוקחים משם...). בחודש מאי 2008, כותב פרופ´ בן-עמי סלע, מנהל המכון לכימיה פתולוגית, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר; החוג לגנטיקה מולקולארית  וביוכימיה,  פקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל-אביב:

"מדי שנה מוציאים בארה"ב כ-20 מיליארד דולר ברכישת תוספים (supplements) מקובלים מתחומי הרפואה הנתורופאתית, הצמחית (herbal) או החלופית (alternative). זהו שוק נכבד מאוד בהיקפו, שאינו מתבסס על עקרונות מוצקים של מחקרים וניסויים קליניים, על פי העקרונות המקובלים בפרמצבטיקה בהערכה של תרופות מרשם".