בתגובה בעקבות כתבת התחקיר שלנו מאתמול: "תחקיר: האמת על הכשר רובין", אומרים לנו שבתיאור "השגחת הרבנות" של הרב ויטמן, שאת שירותיו שכר הכשר רובין ועליהם הוא סומך במתן "הכשר מהדרין" למוצרי שטראוס – חסר פרט אחד.

מדובר במצלמות המצויות ברפתות. אמנם במסגרת התחקיר שערכנו קיבלנו מידע על קיום המצלמות הללו, אבל מאחר ומתוך הכרת המציאות בשטח ידענו בבירור שאין לפרט זה השלכות על טיב ההשגחה, לא טרחנו להזכירן. מכל מקום, מאחר וההערה הושמעה באוזנינו, נתייחס אליה.

ראשית, ברצוננו להדגיש שאנו מתייחסים בכבוד רב לדברי הגרי"ש אלישיב שליט"א, על העניין שיש להציב מצלמות בשטח כאמצעי עזר בהשגחה.

אבל ברור לכל שהמצלמות מועילות רק כאמצעי עזר למשגיחים עצמם. ברור הרי שהגרי"ש אלישיב עצמו לא הגיע אף פעם לשטח ההשגחה ופסק את מה שפסק באופן עקרוני, אבל אמצעי עזר זה תלוי אך ורק בשימוש שעושה בו נותן ההכשר עצמו.

 הכשר רובין לא נמצא בשטח. את השגחה שכר על כרעיה וקרביה מאת הרב ויטמן. השאלה אפוא, האם טורח רב זה הנותן "הכשר רבנות", שיהיו גם משגיחים שיסתכלו בתמונות שמעבירות המצלמות. או, מה קורה למשל, אם בעל הרפת תולה מעיל על המצלמה לפני שמגיע המשגיח לביקורו החטוף פעם בשבוע. האם יש מישהו שבודק את הדבר ופועל בעקבות כך?

 מה קורה אם קורה מה שעשוי לקרות עם ציוד טכני, ומצלמה אחת יוצאת מכלל פעולה? האם יש בכלל מישהו שבודק האם המצלמות אכן מעבירות תמונות? האם יש מישהו שטורח לשלוח טכנאי לתקן את המצלמה שהתקלקלה? האם יש מישהו המכיר את השטח ויש לו מיומנות לדעת מה בכלל משדרות המצלמות ומסוגל להבין שבצילומים יש דברים המצריכים התערבות מיידית, שלא לדבר על דברים המעוררים רק חשד?

גם אם נניח שיש מישהו המתבונן בשידורי המצלמות – הנחה מופרכת על סמך הניסיון - האם קיבל אי פעם משגיח של הרב ויטמן הוראה מ"השגחת" הרב ויטמן לנסוע מיד לשטח בעקבות מה שהראתה מצלמה? האם הופסקה אי פעם כשרות בעקבות מה שהתגלה במצלמה, או האם בכלל קיבל בעל רפת כלשהי הערה מן הרב ויטמן בעקבות שידורי המצלמות?

אלו רק מקצת מן השאלות, של מצב מורכב בשטח אבל פשוט להבנה. ברור לנו שהמצלמות הוצבו במקום כקישוט בעלמא ואינן באמת מסייעות להשגחה יעילה וברור לנו ששום פעולת השגחה לא נעשתה בעקבות פעילותן של המצלמות.

ברור לנו לפחות כמו התמונה המתקבל מן המצלמה, שאף אחד ב"רבנות הראשית" לא באמת עוקב ברצינות אחרי מה שהן משדרות ושאין הן  באמת אמצעי המסייע להשגחה רצינית.

ההיכרות שלנו עם "הכשר רבנות" דיה כדי להבין בבירור שהצבת מצלמות לא הופכות הכשר זה ליעיל יותר מן המשגיחים הרופסים של "כשרות" הרבנות. ברור לנו שהפסק של הגרי"ש אלישיב שליט"א יעיל רק כאשר הוא משמש כעזר להשגחה רצינית, אבל אין באפשרותו להפוך השגחה שאינה באמת השגחה לכזאת, רק משום ששמו מצלמות במקום כלשהו.

למה הדבר דומה? למי שישכור שירותי משרד חקירות לבדוק מי גונב דברים מן המפעל שבבעלותו. לאחר סקר שווקים שערך החליט לשכור את שירותי המשרד הזול ביותר. מה לעשות, וחפצים המשיכו להיעלם. יום אחד הגיע למשרד החקירות להתלונן על הבוס. במקום מצא רק פקידה. לשאלתו, איפה הבוס, נענה: הלך לישון  את שנת הצהריים. לשאלתו, היכן משדרים את הצילומים מן המפעל שלו, הראתה לו הפקידה את המסך בחדר ריק בסמוך. לשאלתו, היכן העובדים שמתבוננים, נענה שיש רק עובד אחד שהלך לסעוד. מיד הרים טלפון נזעם לבוס. תשובתו: הכסף ששילמת לי הספיק בשביל לרכוש מצלמה, אתה רוצה שאשלם מכיסי להחזיק עובד שיתבונן 24 שעות על התמונות מן המצלמה? 

גם במקרה שלנו, המצלמה עוזרת להשגחה כמו כוסות רוח למת. בכל אופן, לא יותר מאשר אם היה מישהו מתקשר בטלפון לבעל הרפת ושואל אותו, מה נשמע.

לכן, לא טרחנו בכלל לציין את עובדת קיום המצלמות הללו. בכל אופן, מאחר והיה מי ששאל – הנה התשובה.