 |
|
 |
| |
|
 |
| |
| תגובות גולשים: |
 הוספת תגובה |
| |
|
|
|
 פאה נכרית? כיסוי ראש מושלם לדעת פוסקים חשובים רבים |
יצחק |
 |
יום ראשון,12 ביולי ,2009 34 10 |
| לדעת פוסקים רבים, פאה נכרית היא כיסוי ראש מושלם. לעומת זה, כיסוי ראש במטפחת, אינו מכסה את כל השערות, וזה לדעת עשרות פוסקים איסור דרבנן, ואם יותר מטפח מגולה - דבר מצוי - זה איסור דאורייתא גם לדעת הרב עובדיה יוסף.
מהפוסקים שהתירו פאה נכרית אפשר למצוא את שלטי הגיבורים, גאון ספרדי שחי באטליה בזמן השו"ע, את הרמ"א, הפמ"ג, המשנ"ב, כף החיים, בן איש חי, פני יצחק אבולעפיא, רבי עובדיה הדאיה, ראש ישיבת המקובלים בית אל, רבי בן ציון אבא שאול, ראש ישיבת פורת יוסף, רבי בן ציון מאיר חי עוזיאל, הראשון לציון, רבי מרדכי אליהו, הראשון לציון, ועוד פוסקים רבים, ספרדים ואשכנזים, ובראשם הגאון רבי שלום משאש, רבה של יהדות מרוקו, והרבי מליובאוויטש, שני אלה כתבו במפורש כי הפאה יכולה להיות הרבה יותר יפה משיער האשה עצמה, ואין בכך כלום, כי אין זה שערה הטבעי אלא כבגד חיצוני, ולא אסרו על האשה להתקשט.
|
| כבודו במקומו מונח, אך מאה פוסקים חולקים עליו |
עמרם |
|
יום ראשון,28 ביוני ,2009 39 17 |
| א. הגאון רבי יהושע בועז זצ"ל, ב"שלטי הגבורים" על הרי"ף (נדפס בשנת שי"ד).
ב. הגאון רבי משה אסרליש, הרמ"א זצ"ל, בספרו דרכי משה על הטור ובשו"ע.
ג. הגאון רבי מרדכי יפה זצ"ל, בספרו ה"לבוש".
ד. הגאון רבי יהושע וולק כ"ץ זצ"ל, בספרו "פרישה" על הטור.
ה. הגאון רבי אברהם אבלי זצ"ל, בספרו "מגן אברהם" על השו"ע.
ו. הגאון רבי יוסף תאומים זצ"ל, בספרו "פרי מגדים" על השו"ע.
ז. הגאון רבי אליהו שפירא זצ"ל, בספרו "אליה רבה" על הלבוש.
ח. הגאון רבי אליהו מווילנא זצ"ל, בחיבורו ביאור הגר"א על השו"ע.
ט. הגאון רבי שמואל הלוי קעלין זצ"ל, בספרו "מחצית השקל" על השו"ע.
י. הגאון רבי שניאור זלמן מלאדי זצ"ל, בעל התניא, ב"שו"ע הרב".
יא. הגאון רבי מנחם מנדל אויערבאך זצ"ל, בספרו "עטרת זקנים" על השו"ע.
יב. הגאון רבי יום טוב ליפמן העליר זצ"ל, בעל תוספות יו"ט, בספרו "דברי חמודות" על הרא"ש.
יג. הגאון רבי יהודה אשכנזי זצ"ל, בספרו "באר היטב" על השו"ע.
יד. הגאון רבי מאיר הלוי זצ"ל, בספרו "שמן המאור" על השו"ע, נדפס בשנת תרס"ה.
טו. הגאון רבי שמואל ב"ר יוסף זצ"ל, בספרו "עולת תמיד" על השו"ע.
טז. הגאון רבי פנחס אויערבאך, בספרו "הלכה ברורה" הקדמון על השו"ע.
יז. הגאון רבי שלמה זלמן זצ"ל, אב"ד ק"ק מיר דליטא, בספרו "שולחן שלמה" (נדפס בשנת תקל"א).
יח. הגאון רבי ישראל מאיר הכהן זצ"ל, ה"חפץ חיים", בספרו "משנה ברורה" על השו"ע.
יט. הגאון רבי יעקב חיים סופר זצ"ל, בספרו "כף החיים" על השו"ע.
כ. הגאון רבי יחיאל מיכל עפשטיין זצ"ל, בספרו "ערוך השולחן".
כא. הגאון רבי ברוך ייטלס זצ"ל, בעל ספר "טעם המלך", הובאו דבריו בשו"ת תשובה מאהבה סי´ מ"ז.
כב. הגאון ר´ דוד משרקי (מזרחי) זצ"ל מצנעא, הפוסק הגדול של יהדות תימן, בספרו "שתילי זיתים" על השו"ע.
כג. הגאון רבי יעקב פארדו זצ"ל, בשו"ת "אפי זוטרי".
כד. הגאון ר´ יעקב שמשון שבתי סיניגאליא ז"ל, בספרו "שבת של מי" על מסכת שבת (נדפס בליוורנו בשנת תקס"ז).
כה. הגאון רבי שמואל הכהן בורשטיין זצ"ל, אב"ד שיטאווא, בספרו "מנחת שבת" על קיצור שולחן ערוך.
כו. הגאון רבי יוסף רוזין זצ"ל, בשו"ת "עדות ביהוסף".
כז. הגאון רבי יצחק אבולעפיה זצ"ל, בשו"ת "פני יצחק" (הוזכר לעיל).
כח. הגאון רבי בכור מזרחי זצ"ל, מדייני בית הדין דארם צובא, הובא בשו"ת הנ"ל.
כט. הגאון רבי משה הררי זצ"ל, מדייני בית הדין הנ"ל.
ל. הגאון הרבי יצחק לבטון זצ"ל, מדייני בית הדין ורבה של ארם צובא.
לא. עוד גאון אחד בדור שלפניהם שהוזכר בשו"ת פני יצחק הנ"ל. (כי בדברי רבי משה הררי מבואר שכבר נחלקו בזה מהר"א שמעא ז"ל ומהר"א סתהון ז"ל, וא"כ אחד מהם התיר. והוסיף שם שהמנהג פשט להתיר).
לב. הגאון רבי יוסף חיים זצ"ל מבגדאד, בספרו "בן איש חי" פרשת ויקהל שנה שניה.
לג. הגאון רבי אברהם צבי קליין זצ"ל, אב"ד סילאש, בשו"ת "בארות אברהם" (נכתב בשנת תרצ"ב).
לד. הגאון רבי מנחם סג"ל פולאק זצ"ל, אב"ד סרנטש והגליל, בשו"ת "חלק לוי" (נדפס בשנת תרצ"ד).
לה. הגאון המקובל רבי אליהו מני זצ"ל, רבה של חברון, בספרו "שיח יצחק" (נדפס בשנת תרס"ב).
לו. הגאון רבי יצחק מאיר בן - מנחם זצ"ל, רבה של פתח תקוה וחתנו של הגרא"ז מלצר זצ"ל, בספרו "פרשת המלך".
לז. הגאון רבי יוסף גרינוואלד זצ"ל, בשו"ת "ויען יוסף" או"ח סי´ מ"א.
לח. הגאון רבי וואלף ברייער זצ"ל, בשו"ת "נחלת בנימין" (נדפס בשנת תרמ"ט).
לט. הגאון רבי מנחם מענדל קירשבוים זצ"ל, רב העיר פרנקפורט, בשו"ת "מנחם משיב" (נכתב בשנת תרע"ד).
מ. הגאון רבי חיים יעקב הלוי קרוייזר זצ"ל, רב דק"ק דאלינא, בספרו "באר יעקב" על שולחן ערוך (נכתב בשנת תרס"ו).
מא. הגאון רבי שמעון סידאן זצ"ל, רבה של העיר טירנויא והגליל, בספרו "שבט שמעון" (נדפס בשנת תרמ"ח).
|
|
|
 |
|
 |
 | |  |
|
